בימים אילו הצגתינו החדשה: "איזה מין דבר זה" מועלית בבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ
 
הנוער מדבר
תלמידים בחט"ב שונות בכ"ס
צפיתי היום ב"קשר השתיקה". יש לי משהו למסור אך אני עושה זאת בעילום שם כי אני מפחדת. היותם יותר מתמיד ברור לי שאני צריכה לדבר. אי אפשר יותר לשמור בבטן. בגלל זה אני כותבת את מכתב זה ושמה בתיבת הדאר האנונימית... מאוד מקווה שתתפסו ותענישו את מי שעשה את הדבר הנורא הזה לדוד מ-ח-2...
 
דוד אטדגי, דימונה
ראינו היום את ההצגה: "עדים של אלכוהול". עד עכשיו מתהפכת לי הבטן. לא בטוח שאני אשתה וודקה עןד עם החבר'ה למטה. גם אם כן – אני אחשוב טוב-טוב לפני מה שאני עושה. ובטוח שלא יעלה על רכב עם נהג שיכור לא משנה מי הוא.
 
אילנה בורנשטיין-תלמידת ז-1 נתיבות מתוך עיתון "זמן המקיף"
במשך השנה תלמידי שכבת ז עברו תהליך של התבגרות ביחד עם תכנית מיל"ת (מסגרת יום לימודית תוספתית) פרוייקט בני ובנות מצווה ופרוייקט שרשים. כחלק מהפרוייקטים צפו התלמידים בהצגה: "חלומות מרקש". ההצגה היא הצגה קומית ודרמטית אשר הצחיקה את הקהל שצפה ברגעים הדרמטיים ההופכים תוך שנייה לרגעים קומיים. תלמידים ואנשי צוות שצפו בהצגה אמרו: ההצגה חובה לכל עולה חדש ולכל ישראלי, חוויה שמשקפת את החיים במרוקו ואת התלבטות העלייה לארץ, מקסים!" (שפרה אוזן מחנכת ז1) "ההצגה הייתה מאוד כייפית מעניינת ומהנה והסוף היה הכי מרגש (אוקסנה אלפייב ט-1) "ההצגה היתה מאוד טובה ושיקפה את המציאות שחוויתי בבית אבא עם הסיפורים האמיתיים מבית הוריי (הרצל אלמקיים, אב הבית והורה בביה"ס)
 
חט"ב קלמן, רמה"ש
נהנינו מההצגה "חלומות מרקש" מאוד. הצגה קלילה ומהנה. משחק מעולה של השחקנים. התחברנו אליהם. הצגה מרתקת ומרגשת. אהבנו את ההפי-אנד של ההצגה. ההכנה עם המורות לפני ההצגה עזרה לנו מאוד.
 
חט"ב היובל, ראש העיין
הצגה מרגשת מלאת הומור עם מסר חזק. היינו מרותקים וחלק מההורים אף הזילו דימעה. אני עולה מרוסיה ולא יכולתי שלא להיזכר בעלייה שלי ושל הוריי ארצה...
 
כפר הנוער כדורי
נהנינו בטירוף. צחוקים של הצגה. טעם טוב. מראה פן אחר של יהדות מרוקו. פשוט אין מילים. צוות שחקנים מוכשר, תענוג. חבל שלא הבאתם גם את ההורים שלנו...
 
גל כהן-ז'-1, קרית אתא
נהניתי מאוד מההצגה. זה היה מרתק, מרגש מצחיק במיוחד עם הסבתא שהיא עושה קולות מצחיקים. המהירות שהשחקנים מחליפים תלבושות – זה מדהים. אהבתי את הקטע עם הסחינה איך שהילד בן ה-17 וסימו לא אהבו את האוכל וסימו שפך את ה"סחינה" על הנעל של האבא! זה היה מצחיק ! כל הקהל צחק וזו הוכחה שההצגה הייתה מושלמת. נקרעתי מצחוק
 
אורט בית שאן
כמו המורים שלנו גם אנו היינו מרותקים להצגה. אני לא מרוקאי במוצאי אך התרגשתי לגמריי בהצגה...הצגה מאוד צבעונית...לא היה צריך מורים בהצגה. למדנו הרבה מההצגה