אמרתי לא
מונודרמה משולבת בסרט ווידאו עלילתי בעקבות פרשת האונס בתיכון בצפון תל אביב.
נערה יפה ומחוזרת מאוהבת בבן טובים כריזמטי המשדל אותה לקיים יחסים עם חבריו.
העלילה מתרחשת בביתו של אחד החברים המנסה לרצות את חברו ומזמין אותו להתארח עם הנערה בביתו שעה שהוריו נסעו לחופשת סוף שבוע. אל הבית מגיעים חברים נוספים לבילוי מובטח עם החברה.
לאחר הקרנת הסרט העלילתי (20 דק’) – אשר המשתתפים בו הם שחקנים תלמידי סדנאות התיאטרון של איקה זהר ושכל קשר בינו לבין המקרה האמיתי הוא מקרי בלבד, עולה לבמה שחקן המגלם את דמות אביו של הנער שבביתו קרה המקרה אשר בסופו של דבר הביא להתפוצצות הפרשה.
עלילת המונודרמה מעמתת את האב עם התובנה שבנו, אותו חשב ל”ילד נורמטיבי עדין ורגיש” הוא בעצם שותף לסדרת מקרי אונס קבוצתי.
במהלך ההצגה עובר האב מתפישת עולם בה בנו הוא ילד טוב, שלא מסוגל לפגוע בזבוב עד לתובנה שבנו נתן יד למעשים שהותירו צלקות עד בנפשה של נערה צעירה.
ההבנה שעל הבן לשלם את המחיר על מעשיו והמסר המוחלט שאין נערה הרוצה להיאנס, הם הסיבה ליציאתו של האב למסע קשה וכאוב בקרב בני נוער הנוטים לחשוב שבנוכחותה של הנערה במקום היא הזמינה את שקרה לה.
בסיומה של ההצגה עולים על מסך הווידאו כל שחקני הסרט ומשתפים בקושי שהיה להם בעבודה על הסרט ובחשיבות שהם רואים בהעלאת הנושא בפני בני נוער כשהמשפט החשוב החוזר ונאמר:
“אונס ותקיפה מינית הם תופעות של אלימות והחווים אותם הם קורבנות אלימות. אף נערה לא רוצה להיאנס או להיות קורבן אלימות”!