בשנים האחרונות פנינו לעיסוק בחומרים הבוערים ביותר בחברה הישראלית: אלכוהול ("שוטים", "עדים של אלכוהול") האלימות הגואה, חוסר בתקשורת ("דרך השלום" ), מאבק בתאונות הדרכים ("עדים של אלכוהול"), תופעת חוסר הדיווח/"הלשנה" הקיים בקרב בני נוער ("קשר השתיקה"), שיויון בין המינים וקבלת השונה ("מגדר וכל השאר"), הטרדות מיניות ("אמרתי לא!"), אינטרנט וסכנותיו ועוד.

על מנת להעצים את הזדהות הקהל ואת האפשרות שהנער יפיק תועלת מההצגות ואף יפעל, אנו בדעה שיש לבצע רתימה רגשית חזקה במהלך ההצגה. אין לנו עיניין ש "ייכנס מאוזן אחת וייצא מאוזן שניה" לכן הצגותינו מייצרות את אותה רתימה רגשית בדרכים שונות ומתוחכמות בלי לוותר על האיכות האומנותית: לעיתים ההצגה נראית כהרצאה מן המניין שאליה "נשפך" סיפור אותנטי הנוגע בכל אחד מהצופים באולם, לעיתים המחזה מייצר מניפולציה יוצאת דופן המאפשרת הצצה אל המתרחש בנפשם של חבורת בני נוער מחונכים ואיכותיים אשר ללא כוונה רעה מביאים על עצמם אסון.

בעוד שבשיחה פרונטלית רגילה, טובה ככל שתהא, תמיד יימצאו אלה המחייכים מן הצד וממהרים למסיבה ובילוי שתייה נוסף, בהצגותינו איש לא יתבונן מהצד. כולנו במרכז הסיפור. צעירים, בוגרים, הורים, ילדים.

ההצגות מגובות במיטב אנשי התיאטרון, חינוך, פסיכולוגיה ומלוות בחומרי הכנה ובחומרים לדיון בכיתות.