"ללא גבולות" הוא אירוע תיאטרוני עוצמתי שנועד לעורר דיון וחשיבה בנושא האלימות והביוש ברשת והמחיר הכבד אותו הם גובים, וזאת על ידי טשטוש הגבולות בין מציאות לתיאטרון.

זאת מתוך הכרה במציאות הנובעת מחשיפה לחומרים ותמונות קשות בטלויזיה, בקולנוע, ובאמצעים הדיגיטליים. הצופה כמעט ולא מתרגש יותר מאלימות, צער וכאב, ויוצר מראש חייץ בין המתרחש על המסך לבין ההבנה שהדברים עשויים לקרות במציאות. 

במשך 20 השנים האחרונות יוצרים איקה זהר ויואל אבגי הצגות קטנות מימדים, השוברות את חומות הציניות ומאפשרות לצופה הזדהות מוחלטת עם הסיפורים המועלים.

מיצירותיהם המשותפות:

• קשר השתיקה
• עדים של אלכוהול
• אמרתי לא!!

ההצגה "ללא גבולות" היא יצירה רב דיסציפלינרית המורכבת מסרט המתאר את המשבר וההתדרדרות בחייה של אביגיל, נערה מושלמת, עדינה, טובה ורגישה, וממונולוג דרמטי של חגית, האם, ששילמה את המחיר הכבד ביותר שהורה יכול לשלם בעקבות הבחירות שעשה בחייו.

סיפור הסרט והמחזה.

אביגיל היא נערה מלאה חיים המאוהבת ביותם, הגדול ממנה בשנה. יותם, ספורטאי ומדריך בצופים, לא מסתיר את חיבתו אליה. היא מזמינה אותו למסיבת בריכה שלה ושל חברותיה הקרובות בחצר ביתה, אליה הוא מגיע עם חבריו.

אחרי הבילוי מעלה מישהו תמונה לא מחמיאה של אביגיל כשהיא אוכלת פיצה.

התמונה הופכת וירלית וזוכה לחיקויים רבים שכולם לועגים לנערה על כך שנתפסה בעדשת המצלמה. אביגיל הופכת לבדיחת הרשת. 50,000 שיתופים ותגובות קטלניות – עד כדי כך שיותם מנתק כל קשר איתה מחשש שגם הוא יהפוך למטרה.

ערן, אביה של אביגיל, אינו מבין על מה המהומה וסבור שהיא צריכה  להתעלם מהטיפשים האלה.

חברותיה מתעקשות שהן לא שותפות להשמצות וללעג וממליצות לה, כחברות, לעשות דיאטה, שתעצור את ההתקפות ותנטרל את הביקורת עליה.

דוקטור חגית גרשוני, אימהּ של אביגיל, היא רופאה המתנדבת בארגון רופאים ללא גבולות ומצילה אלפי ילדים ונשים באפריקה, אך אינה זמינה לטפל במצבה של ביתהּ. אביגיל מתקשרת, כותבת, משאירה אין סוף הודעות מצוקה לאימה, אך האם העסוקה נמצאת באזור ללא קליטה.

כשחגית מקבלת הודעה לקונית מערן, בעלה: "תחזרי הביתה במטוס הראשון!", זה כבר מאוחר מידי. עם הנחיתה בישראל מתחיל הנייד של חגית להשתולל, כל הודעותיה של אביגיל מגיעות בזו אחר זה במבול ההולך ומחמיר.

אביגיל שמה קץ לחייה.

שבורה ושכולה חגית עוזבת את עבודתה. היא יודעת שאם הייתה בבית, אביגיל הייתה חיה. עם תחושת האשמה האין סופית יוצאת חגית לפגוש בני נוער ולשתף אותם בטרגדיה האישית שלה על מנת שיבינו את הסכנות והאסונות המצויים בקצות אצבעותיהם במכשירים הסלולריים וברשתות החברתיות, וכדי לנסות למנוע את המקרה הבא ולהושיט יד לקורבנות הנוכחים היושבים בעיניים מושפלות באולם.